#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה לומדים מ'השוכן אתם בתוך טומאותם', ומה היה השיח בין המין לר' חנינא.	'השוכן אתם בתוך טומאתם', אפילו בשעת שהן טמאים, שכינה עמהם.&nbsp;<div>אמר ליה ההוא מינא לר' חנינא: השתא ברי טמאים אתון [ודאי טמאים אתם ואין שכינה שורה בטומאה], דכתיב 'טומאתה בשוליה'. אמר ליה: תא חזי מה כתיב בהו&nbsp;'השוכן אתם בתוך טומאתם', אפילו בזמן שהן טמאין, שכינה שרויה ביניהן.</div>	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אחת למעלה בפר לומדים מן השעיר בהיקש, ושבע למטה בשעיר לומדים מפר בהיקש. והזאות פר ושעיר באהל מועד לומדים בהיקש מההזאות בקה""ק.<br>וקשה, הרי בקדשים דבר הלמד בהיקש אינו חוזר ומלמד בהיקש.<br>מה תירצה הגמ', ומה שאלה על זה."	"הגמ' תירצה שההיקש הראשון אינו היקש, אלא 'הימנו ודבר אחר'.<br>והגמ' שאלה מה יעשה המ""ד שסובר שגם 'הימנו ודבר אחר' אינו חוזר ומלמד בהיקש."	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע ההיקש של הפר והשעיר נקרא 'הימנו ודבר אחר'.	שהרי בין בפר בין בשעיר כתוב מעלה ומטה, ולא הוצרכו ללמוד זה מזה אלא את המנין. כלומר כל אחד לומד מעצמו וגם מסתייע מחבירו.	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקרה לדוגמא היה ההיקש של הפר והשעיר נחשב להיקש מלא.	כגון אם לא נאמר 'למטה' בשעיר כלל, או 'למעלה' בפר כלל, והיו לומדות הבהמות זו מזו בהיקש.	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד שהימנו ודבר אחר לא חוזר ומלמד בהיקש, איך מקישים את ההזאות של אהל מועד להזאות של קה""ק. תירוץ ראשון."	מקומות הוא דגמרי מהדדי. אין זה היקש הלמד מן ההיקש, שהרי בהיקש הראשון למדו בהמות זו מזו, ובהיקש השני המקומות הוקשו זה לזה, וכן יעשה לאהל מועד כאשר כפר על הקודש.	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד שהימנו ודבר אחר לא חוזר ומלמד בהיקש, איך מקישים את ההזאות של אהל מועד להזאות של קה""ק. תירוץ שני."	"שההיכל למד מקה""ק את מה שכתוב בו בפירוש, כגון אחת למעלה בשעיר ושבע למטה בפר, ובבת אחת למד גם את המנין שנלמד בהיקש. דכיון שהוצרך ללמוד ממנו את המפורש בו, למד הכל בבת אחת."	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבי אלעזר ברבי יוסי אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים.<br>איך הגיע לרומי.	"במסכת מעילה גבי בן תלמיון, נעשה נס לר' אלעזר ברבי יוסי שריפא את בת מלך רומי, שנכנס שד בגופה ששמו בן תלמיון, והכניסוהו לאוצר המלך ליטול כל מה שירצה, ולא היה חפץ אלא ליטול משם איגרות שכתבו גזירות שגזרו על ישראל, ומצאם וקרעם. ושם ראה כלי בית המקדש באוצר. <span style=""color: rgb(0, 255, 0);"">תלמי</span>"	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשהזו על הפרוכת בפר יו""כ ובפר העלם דבר של ציבור ושעיר ע""ז, האם נגעו הדמים בפרוכת. מהי המחלוקת בין ת""ק לר' אלעזר בר' יוסי."	"בברייתא אחת כתוב לגבי יום כפור: כשהוא מזה אינו מזה על הפרוכת אלא כנגד הפרוכת. אמר ר' אלעזר בר' יוסי אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים של פר ושעיר של יום הכפורים.<br>ובברייתא אחרת כתוב לגבי פר העלם דבר של צבור:&nbsp;כשהוא מזה לא היו נוגעין בפרוכת, ואם נגעו נגעו. אמר רבי אלעזר ברבי יוסי אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים של פר העלם דבר של צבור ושעירי ע""ז."	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי הברייתא הראשונה, מנין ידע ר' אלעזר בר' יוסי שהדמים היו של יום כפור.	הוא ראה שהיו כסדרן. [מלמעלה למטה]	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי הברייתא השניה, מנין ידע ר' אלעזר בר' יוסי שהדמים היו של פר העלם דבר של ציבור ושעירי ע""ז."	הוא ראה שלא היו כסדרן.	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתערבו לו דמים בדמים. במה מדובר.	"לרש""י מדובר בקה""ק לפני שהתחיל כלל במתן דמים. וכל הראשונים חולקים, וסוברים שמדובר במתנות של היכל."	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתערבו לו דמים בדמים. מה סובר רבא, ומה אמר על זה רב ירמיה.	אמר רבא נותן אחת למעלה ושבע למטה, ועולה לו לכאן ולכאן. <br>אמרוה קמיה דרבי ירמיה, אמר: בבלאי טפשאי, משום דדיירי בארעא דחשוכא אמרי שמעתא דמחשכן.&nbsp;	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתערבו לו דמים בדמים. מה הקשה רב ירמיה על רבא.	הא קא יהיב למעלה דשעיר מקמי מטה דפר [שנותן אחת למעלה לשם פר ולשם שעיר] והתורה אמרה 'וכלה מכפר את הקדש', כלה דם הפר ואחר כך כלה דם השעיר [כלה הכפרות כמו שהן אמורות בענין].	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתערבו לו דמים בדמים. מה פסק רב ירמיה.	נותן אחת למעלה ושבע למטה לשם הפר, <br>וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם השעיר.	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתערבו לו דמים בדמים במתנות האחרונות, אחרי שנתן אחת למעלה מן הפר.<br>מה סבר רב פפא קמיה דרבא למימר, ומה אמר לו רבא.	נותן שבע למטה לשם פר ולשם שעיר, וחוזר ונותן אחת למעלה לשם שעיר. <br>אמר ליה רבא: עד השתא קרו לן טפשאי, והשתא טפשאי דטפשאי, דקא מגמרינן להו ולא גמירי.	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתערבו לו דמים בדמים במתנות האחרונות, אחרי שנתן אחת למעלה מן הפר.<br>מה הקשה רבא על רב פפא.	והא קא יהיב מטה דשעיר מקמי מעלה דשעיר, והתורה אמרה תן למעלה ואחר כך למטה.	יומא פרק חמישי נז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתערבו לו דמים בדמים במתנות האחרונות, אחרי שנתן אחת למעלה מן הפר.<br>מה פסק רבא.	נותן 'שבע למטה' לשם פר, וחוזר ונותן 'אחת למעלה ושבע למטה' לשם שעיר.	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתערבו כוס הפר בכוס של שעיר, ואינו יודע מהו כוס של פר ומהו כוס של שעיר.	נותן, וחוזר ונותן, וחוזר ונותן, שלשה פעמים. [בכל עבודה ועבודה נותן אחת למעלה ושבע למטה מן האחד, וחוזר ונותן מן השני, וחוזר ונותן מן הראשון, דמה נפשך אם ראשון של פר היה ושני שעיר, יצא בראשונה ובשניה. ואם ראשון של שעיר היה, והרי הוא כמו שאינו,&nbsp;יצא בשניה ובשלישית, שהרי קדם פר לשעיר, וכן בהיכל]	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקצת דמים נתערבו לו ומקצת דמים לא נתערבו. מה עושה. ומה נחלקו לגבי הדמים שנתערבו.	פשיטא שמזה מהדמים הודאין שנשארו במזרקות.&nbsp;<div>ולגבי הדמים שנתערבו נחלקו האם נחשבים שיריים ונשפכים ליסוד, או שנחשבים דחויין [הואיל ואין מתנות הראשונות ניתנות ממנו] ונשפכים לאמה.</div>	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקצת דמים נתערבו לו ומקצת דמים לא נתערבו. מה קרה.	כגון שנשפך משני מזרקות לתוך מזרק שלישי ריקם, ונשתייר בהם בכל אחד ואחד.	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקצת דמים נתערבו לו ומקצת דמים לא נתערבו. מה דעת רב פפא לגבי הדמים שנתערבו, ומה זה שונה מכוס עושה חבירו שיריים.	"שנשפכים לאמה. ואפילו למ""ד כוס עושה חבירו שירייים, זה דוקא כשיכול עדיין לתת מתנות ממנו, אבל כאן שאינו יכול לתת מהכוס השלישי, כי נתערבו בו הדמים, אין לו דין שיריים."	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מקצת דמים נתערבו לו ומקצת דמים לא נתערבו. מה <font color=""#ff1e92"">דעת </font>רב הונא בריה דרב יהושע לגבי הדמים שנתערבו."	"<div>
<div>
<div>
<div><span style=""color: rgb(10, 10, 10);"">
<div>
<div><span style=""color: rgb(0, 0, 0);"">שנשפכים ליסוד כדין שיריים.<br>שאדרבא, אפילו מי שאומר כוס אין עושה חבירו שיריים, זהו דוקא שהדם בכוס השני לא הגיע מהכוס שנתן מתנות ממנו, אבל במקרה שלנו שהגיעה התערובת למזרק השלישי מן המזרקות הראשונות שהיזה מתוכן, לא 
אמר תנא קמא שדחוי הוא, אלא שיריים.</span></div></div></span></div></div></div></div>"	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חטאת שקבל דמה בארבע כוסות ונתן ארבע מתנות מאחד מהן, היכן שופכים את השיריים. 2	"לת""ק הכוס שנתנו ממנו נשפך ליסוד, והשאר נשפכים לאמה.<br>לר' אלעזר בר' שמעון כולם נשפכים ליסוד."	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חטאת שקבל דמה בארבע כוסות ונתן מזה אחת ומזה אחת. להיכן נשפכים השיריים, ומנין.	"לכו""ע ליסוד. (לת""ק נלמד ממה שנאמר בחטאת יחיד 'ואת <span style=""color: rgb(255, 66, 91);"">כל דמה</span> ישפוך')"	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנין לומד ת""ק שאם נתן ארבע מתנות מאחת מהן, הוא נשפך ליסוד והן נשפכין לאמה."	"ת""ל 'ואת דמו ישפוך' (בחטאת נשיא), ולא כתוב '<u>כל</u> דמו'."	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לומד ר' אלעזר בר' שמעון שאם נתן ארבע מתנות מאחת מהן, כולם נשפכים ליסוד. ומה הוא עושה עם הפסוק 'ואת דמו ישפוך'.	"נאמר בחטאת יחיד 'ואת <font color=""#ff0000"">כל דמה</font>&nbsp;ישפוך', ללמד שאם נתן ארבע מתנות מאחד מהן, כולם נשפכים ליסוד.<br>וממה שנאמר בחטאת נשיא 'ואת <font color=""#ff0000"">דמו</font> ישפוך', הוא ממעט שיריים שבצואר בהמה, שהם נשפכים לאמה."	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כוס עושה חבירו דחוי. מי חולק בזה.	"לת""ק כוס עושה את חבירו דחוי. <br>לר""א בר""ש כוס עושה את חבירו שירים."	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כשבא לתת מתנות על קרנות המזבח, מערב דם הפר בדם השעיר, או שנותן מכל אחד בפני עצמו. 2	במשנה כתוב שמערבין.<div>ובברייתא איתמר, רבי יאשיה ורבי יונתן, חד אמר מערבין, וחד אמר אין מערבין [דמשמע ליה 'ולקח מדם הפר ומדם השעיר', מכל אחד בפני עצמו].<br></div>	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו', אין לי אלא אביו ואמו, אביו בלא אמו אמו בלא אביו מנין.	לר' יאשיה שנאמר 'אביו ואמו קילל', אביו קילל אמו קילל.<br>לר' יונתן לא צריך ריבוי, כי משמע שניהן כאחד ומשמע כל אחד ואחד בעצמו, עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו.	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך רצתה הגמ' להוכיח מי הוא שסובר שצריך לערב דם הפר והשעיר. ומה דחו.	שר' יאשיה הוא שסובר שמערבים, שכמו שב'איש אשר יקלל את אביו ואת אמו' הכוונה יחדיו, אלמלא הפסוק 'אביו ואמו קילל', כמו כן כשכתוב 'ולקח ולקח מדם הפר ומדם השעיר' הכוונה יחדיו.<br>ודחו שאפילו ר' יונתן יתכן שכאן יסבור שצריך לערב, כי כתוב 'וכיפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה' ולא שתים.	יומא פרק חמישי נז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במחלוקת רבי יאשיה ורבי יונתן האם מערבין בקרנות, מה כתוב בברייתא.	תניא דלא כשנויין. 'ולקח מדם הפר ומדם השעיר', שיהיו מעורבין, דברי רבי יאשיה, רבי יונתן אומר מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו.&nbsp;	יומא פרק חמישי נז ב		
